טבעונות
המטבח שלנו הוא מטבח טבעוני וכל הדיירות הקבועות טבעוניות (לא קונים או אוכלות מוצרים מן החי-בשר, ביצים, חלב, דגים, עור, פרווה וכו').
מעבר לאורח חיים של תזונה מן הצומח הוא אחד הדברים המשמעותיים ביותר שאפשר לעשות למען הסביבה. ודאי שמעתם כבר שטבעונות אפילו יותר "ירוקה" מלא לטוס או לעבור למכונית היברידית :)
מלבד זאת כל אחת מאיתנו מגיע עם רקע שונה ומגוון בקיימות ואקולוגיה.
קומפוסט
אני למשל, מתה על הרכנת ערמות קומפוסט ומשתדל ליצור אחת (או יותר) בכל בית אליו אני עוברת. אני פשוט מרגיש הרבה יותר טוב לדעת שיש שימוש מחדש בשאריות אוכל שלא בא לי לסיים מהצלחת ושהם לא סתם נזרקים יחד עם זבל פלסטי ולא אורגני כדי להירקב.
אני אכתוב פה מה שאני יודעת על קומפוסט מהניסיון שלי בלהכין אותו:
את ערימת הקומפוסט שלנו התחלנו בכלוב מאולתר העשוי מרפסודות עץ צמודות ומחוברות בחוטי ברזל ומעליהם כיסוי עץ סנדוויץ' כדי למנוע כניסה של גשם וגשם של...תרנגולות. הערימה מרווחת מספיק כדי שיהיה ניתן לערבב אותה בקלשון.
כדי ליצור קומפוסט טוב צריך איזון של חומר רטוב (ירקות, פירות, אוכל מבושל וכו') וחומר יבש (עלים יבשים, זרדים). יש לנו דלי במטבח שכתוב עליו "קו-קו-רי-קומפוסט" שבו אנחנו אוספות את את הפסולת האורגנית של הבית- נייר טואלט, שאריות מזון, למעט הדרים וקליפות הדרים (בגלל עודף החומציות) ושאריות אוכל שהתרנגולות מחבבות כגון- קינואה ואורז מבושל, פירות, ירקות.
מעל כל ערמה של שאריות שאנחנו שופכים לקומפוסט, אנחנו מוסיפים מספיק חומר יבש כדי לכסות את החומר הרטוב לגמרי. אם הערמה מתחילה למשוך זבובונים או מסריחה סימן שמשהו לא בסדר. יכול להיות שאין בה מספיק חומר יבש, או שהיא לא מאווררת מספיק וצריך לערבב אותה, או שאולי יש בה יותר מדי תפוזים וקלמנטינות (טעות שעשינו עם הערימה האחרונה :).
כמו כן אנחנו שמות בערימת הקומפוסט את הקקי של התרנגולות שבמצבו הראשוני הוא חומצי מדי לאדמה אבל לאחר תהליך הפירוק נהפך לאחד הדשנים המעולים ביותר.
בנינו גם אסלת קומפוסט - קופסת עץ בגובה אסלה עם פתח עליון לדלי ודלת מקדימה כדי להוציא אותו. כל פעם שמחרבנים או משתינות בדלי, מוסיפים חופן של עלים או נסורת (עדיף לא נסורת תעשייתית בגלל הכימיקלים) וזה מעלים מיידית את הריח. חרא הוא חומר מסוכן לפני תהליך פירוק ובמים הוא רק נרקב והופך את המים לשחורים. שירותי ניאגרה הם גם בזבזניים מאוד במים וגם דורשים ניקיון סטרילי בחומרים רעילים כדי להרוג את הבקטריות שנוצרות בתוך האסלה.
מי השפכים שזורמים לביוב, מחלחלים למי השתייה שלנו או לים ומזהמים אותם וזה חבל.
לעומת זאת, שירותי קומפוסט קלים להכנה ודורשים הרבה פחות סטריליזציה כי החומר היבש, אם יש מספיק ממנו בדלי מתחיל מיידית לפרק את הצואה והשתן ולהפוך אותם לקומפוסט הכי סטרילי שיש.
זה בסדר לערבב קקי (שלנו או של חיות אחרות) עם ערימת קומפוסט רגילה כל עוד תרנגולות או חיות אחרות לא אוכלות ממנה!
ערימת קומפוסט סטנדרטית לוקחת בין חודשיים לארבעה חודשים "להתבשל", זאת אחרי שמפסיקים להוסיף אליה דברים ומתחילים ערימה חדשה. אפשר לחלופין להוציא גושי קומפוסט מוכן מתחתית הערימה אפילו אם לא סגרתן אותה. במהלך התהליך הבקטריאלי בטן הערימה מתחממת מאוד ויכולה להגיע עד 60 מעלות צלזיוס! עוד טיפים על קומפוסט אפשר למצוא באתרים על פרמקלצ'ר, בספר של טליה שניידר - "גן עדן בפתח הבית" (יש שם גם טיפ להכנת קומפוסט מוכן ב-20 יום-שווה!).
שווה גם פשוט לנסות את זה. הערימה הראשונה שלי הייתה סתם בור בחצר האחורית של בית הורי שזרקתי אליו שאריות מזון מהמטבח וכיסיתי אותם בעלי אלון שנשרו שם מסביבו. נוצר אחלה קומפוסט.
זהו, כתבתי קומפוסט פוסט שלם...מספיק לא?
גינון
זרעתי זרעי צמחי תבלין, תה וירקות אורגניים (הצומחים בחורף) בחזית הדרומית של הבית, זו שהתרנגולות פחות מגיעות אליה. יש שם מעט אדמה חשופה והיא הייתה יבשה ובה רק קומץ עשבים וניצן עץ הדר כלשהו. ערבבתי אותה עם קומפוסט מהערימה שהכנו בבית הקודם וכיסיתי אותה בעלים לחיפוי. הניצנים הראשונים מתחילים לבצבץ עכשיו לאחר הגשמים הכבדים שירדו :)
חוצמזה יונתן, מכר של יוסי, הביא לנו שתיל אלון יפיפה ושתלנו אותו בגינה של התרנגולות. הוספנו גם לאדמה שלו חופנים של קומפוסט טרי ועלים יבשים וגידרנו אותו בחתיכת גדר מתכת צפופה.
מיכל סיפרה לי שפעם חבל ארץ זה, אפילו הנגב היה מכוסה יערות אלונים, אז בעצם זהו סוג של שיבה, לא?
מערכת מים אפורים
השכנה שלנו סיפרה לנו שהביוב של הבית שלנו, שהמערכת שלו ישנה נוטה להיסתם ולהציף את הגינה שלה. השרברב שבה לבדוק שחרר באופן זמני את הצינור מכיור המטבח לביוב והמים החלו לזרום משם לחלק המחבר בין חתיכת גינה שלנו לזו של השכנה. זה היה טוב בתור פיתרון זמני. בינתיים תופי, חברה מדהימה ומעולה שלנו קפצה לביקור ועזרה ליוסי ולטלי לבנות מערכת מים אפורים משתי גיגיות (אמבטיות ילדים) מפלסטיק מלאים באדמה, קומפוסט ואבני טוף. המים הזורמים מכיור המטבח נשפכים, דרך הצינור בחצר לאמבטיה הראשונה ושוקעים. כשהגיגית הראשונה מתמלאת המים נשפכים דרך חריץ ביניהן לגיגית השנייה. מעל אבני הטוף והקומפוסט שבראש הגיגיות יצמחו פטריות שיפרקו את השומנים שבמים ויהפכו אותם ל"מים אפורים" (מים מטוהרים למחצה שלא ראויים לשתייה אבל ניתן להשקות איתם צמחים).
מערכת מים אפורים רגילה לא יכולה להתמודד עם מים שחורים (מים עם חרא מאסלת הניאגרה או מים עם כימיקלים רעילים). אנחנו משתמשות בסבון אקולוגי של חברת "אקובר" שמיוצר מחומרים צמחיים בלבד.
אז נכון, אנחנו לא תמיד מצליחות לחסוך במי כשאנחנו שוטפות כלים למשל, אבל לפחות יש שימוש מחדש טוב למים האלה. בעתיד אני מקווה שנבנה מערכת מים אפורים גדולה יותר שתוכל להתמודד עם מי המקלחת ומכונת הכביסה ונעבור סופית לסבונים, שמפואים ומרככים אקולוגים. סבון הכביסה והמרכך כבר גם של אקובר.
על פחפוח (Dumpster diving) ו"עשה זאת בעצמך" (DIY) שאנחנו עושות אכתוב בפוסט הירוק הבא...
מוזמנות לשאול, להגיב D:
לם
המטבח שלנו הוא מטבח טבעוני וכל הדיירות הקבועות טבעוניות (לא קונים או אוכלות מוצרים מן החי-בשר, ביצים, חלב, דגים, עור, פרווה וכו').
מעבר לאורח חיים של תזונה מן הצומח הוא אחד הדברים המשמעותיים ביותר שאפשר לעשות למען הסביבה. ודאי שמעתם כבר שטבעונות אפילו יותר "ירוקה" מלא לטוס או לעבור למכונית היברידית :)
מלבד זאת כל אחת מאיתנו מגיע עם רקע שונה ומגוון בקיימות ואקולוגיה.
קומפוסט
אני למשל, מתה על הרכנת ערמות קומפוסט ומשתדל ליצור אחת (או יותר) בכל בית אליו אני עוברת. אני פשוט מרגיש הרבה יותר טוב לדעת שיש שימוש מחדש בשאריות אוכל שלא בא לי לסיים מהצלחת ושהם לא סתם נזרקים יחד עם זבל פלסטי ולא אורגני כדי להירקב.
אני אכתוב פה מה שאני יודעת על קומפוסט מהניסיון שלי בלהכין אותו:
את ערימת הקומפוסט שלנו התחלנו בכלוב מאולתר העשוי מרפסודות עץ צמודות ומחוברות בחוטי ברזל ומעליהם כיסוי עץ סנדוויץ' כדי למנוע כניסה של גשם וגשם של...תרנגולות. הערימה מרווחת מספיק כדי שיהיה ניתן לערבב אותה בקלשון.
כדי ליצור קומפוסט טוב צריך איזון של חומר רטוב (ירקות, פירות, אוכל מבושל וכו') וחומר יבש (עלים יבשים, זרדים). יש לנו דלי במטבח שכתוב עליו "קו-קו-רי-קומפוסט" שבו אנחנו אוספות את את הפסולת האורגנית של הבית- נייר טואלט, שאריות מזון, למעט הדרים וקליפות הדרים (בגלל עודף החומציות) ושאריות אוכל שהתרנגולות מחבבות כגון- קינואה ואורז מבושל, פירות, ירקות.
מעל כל ערמה של שאריות שאנחנו שופכים לקומפוסט, אנחנו מוסיפים מספיק חומר יבש כדי לכסות את החומר הרטוב לגמרי. אם הערמה מתחילה למשוך זבובונים או מסריחה סימן שמשהו לא בסדר. יכול להיות שאין בה מספיק חומר יבש, או שהיא לא מאווררת מספיק וצריך לערבב אותה, או שאולי יש בה יותר מדי תפוזים וקלמנטינות (טעות שעשינו עם הערימה האחרונה :).
כמו כן אנחנו שמות בערימת הקומפוסט את הקקי של התרנגולות שבמצבו הראשוני הוא חומצי מדי לאדמה אבל לאחר תהליך הפירוק נהפך לאחד הדשנים המעולים ביותר.
בנינו גם אסלת קומפוסט - קופסת עץ בגובה אסלה עם פתח עליון לדלי ודלת מקדימה כדי להוציא אותו. כל פעם שמחרבנים או משתינות בדלי, מוסיפים חופן של עלים או נסורת (עדיף לא נסורת תעשייתית בגלל הכימיקלים) וזה מעלים מיידית את הריח. חרא הוא חומר מסוכן לפני תהליך פירוק ובמים הוא רק נרקב והופך את המים לשחורים. שירותי ניאגרה הם גם בזבזניים מאוד במים וגם דורשים ניקיון סטרילי בחומרים רעילים כדי להרוג את הבקטריות שנוצרות בתוך האסלה.
מי השפכים שזורמים לביוב, מחלחלים למי השתייה שלנו או לים ומזהמים אותם וזה חבל.
לעומת זאת, שירותי קומפוסט קלים להכנה ודורשים הרבה פחות סטריליזציה כי החומר היבש, אם יש מספיק ממנו בדלי מתחיל מיידית לפרק את הצואה והשתן ולהפוך אותם לקומפוסט הכי סטרילי שיש.
זה בסדר לערבב קקי (שלנו או של חיות אחרות) עם ערימת קומפוסט רגילה כל עוד תרנגולות או חיות אחרות לא אוכלות ממנה!
ערימת קומפוסט סטנדרטית לוקחת בין חודשיים לארבעה חודשים "להתבשל", זאת אחרי שמפסיקים להוסיף אליה דברים ומתחילים ערימה חדשה. אפשר לחלופין להוציא גושי קומפוסט מוכן מתחתית הערימה אפילו אם לא סגרתן אותה. במהלך התהליך הבקטריאלי בטן הערימה מתחממת מאוד ויכולה להגיע עד 60 מעלות צלזיוס! עוד טיפים על קומפוסט אפשר למצוא באתרים על פרמקלצ'ר, בספר של טליה שניידר - "גן עדן בפתח הבית" (יש שם גם טיפ להכנת קומפוסט מוכן ב-20 יום-שווה!).
שווה גם פשוט לנסות את זה. הערימה הראשונה שלי הייתה סתם בור בחצר האחורית של בית הורי שזרקתי אליו שאריות מזון מהמטבח וכיסיתי אותם בעלי אלון שנשרו שם מסביבו. נוצר אחלה קומפוסט.
זהו, כתבתי קומפוסט פוסט שלם...מספיק לא?
גינון
זרעתי זרעי צמחי תבלין, תה וירקות אורגניים (הצומחים בחורף) בחזית הדרומית של הבית, זו שהתרנגולות פחות מגיעות אליה. יש שם מעט אדמה חשופה והיא הייתה יבשה ובה רק קומץ עשבים וניצן עץ הדר כלשהו. ערבבתי אותה עם קומפוסט מהערימה שהכנו בבית הקודם וכיסיתי אותה בעלים לחיפוי. הניצנים הראשונים מתחילים לבצבץ עכשיו לאחר הגשמים הכבדים שירדו :)
חוצמזה יונתן, מכר של יוסי, הביא לנו שתיל אלון יפיפה ושתלנו אותו בגינה של התרנגולות. הוספנו גם לאדמה שלו חופנים של קומפוסט טרי ועלים יבשים וגידרנו אותו בחתיכת גדר מתכת צפופה.
מיכל סיפרה לי שפעם חבל ארץ זה, אפילו הנגב היה מכוסה יערות אלונים, אז בעצם זהו סוג של שיבה, לא?
מערכת מים אפורים
השכנה שלנו סיפרה לנו שהביוב של הבית שלנו, שהמערכת שלו ישנה נוטה להיסתם ולהציף את הגינה שלה. השרברב שבה לבדוק שחרר באופן זמני את הצינור מכיור המטבח לביוב והמים החלו לזרום משם לחלק המחבר בין חתיכת גינה שלנו לזו של השכנה. זה היה טוב בתור פיתרון זמני. בינתיים תופי, חברה מדהימה ומעולה שלנו קפצה לביקור ועזרה ליוסי ולטלי לבנות מערכת מים אפורים משתי גיגיות (אמבטיות ילדים) מפלסטיק מלאים באדמה, קומפוסט ואבני טוף. המים הזורמים מכיור המטבח נשפכים, דרך הצינור בחצר לאמבטיה הראשונה ושוקעים. כשהגיגית הראשונה מתמלאת המים נשפכים דרך חריץ ביניהן לגיגית השנייה. מעל אבני הטוף והקומפוסט שבראש הגיגיות יצמחו פטריות שיפרקו את השומנים שבמים ויהפכו אותם ל"מים אפורים" (מים מטוהרים למחצה שלא ראויים לשתייה אבל ניתן להשקות איתם צמחים).
מערכת מים אפורים רגילה לא יכולה להתמודד עם מים שחורים (מים עם חרא מאסלת הניאגרה או מים עם כימיקלים רעילים). אנחנו משתמשות בסבון אקולוגי של חברת "אקובר" שמיוצר מחומרים צמחיים בלבד.
אז נכון, אנחנו לא תמיד מצליחות לחסוך במי כשאנחנו שוטפות כלים למשל, אבל לפחות יש שימוש מחדש טוב למים האלה. בעתיד אני מקווה שנבנה מערכת מים אפורים גדולה יותר שתוכל להתמודד עם מי המקלחת ומכונת הכביסה ונעבור סופית לסבונים, שמפואים ומרככים אקולוגים. סבון הכביסה והמרכך כבר גם של אקובר.
על פחפוח (Dumpster diving) ו"עשה זאת בעצמך" (DIY) שאנחנו עושות אכתוב בפוסט הירוק הבא...
מוזמנות לשאול, להגיב D:
לם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה